חנוכה,
כ"ט כסלו
תשע"א
טקס
הלווית אלק
מרכוס ז"ל
אלק
אליהו בן משה
גדליה ורייזל
מרכוס - מבאים
אנחנו אותך
לקבורה כאן
בהר צרעה , צרעה
– הבית בגיל
השלישי שלך
ושל רעייתך
יפה ז"ל מזה 25
שנה. ההרים,
האבנים העצים
והטבע אותו
אהבת.
נולדת
בקרוגרסדורפ
בדרום אפריקה
לפני כמעט 94
שנים למשה
גדליה החלבן והמלמד
בחדר ובעל
תפקידים
מכובדים
בקהילה. לאמא
רייזל שהיית
לה אישיות
מיוחדת-
אוטודידקטית
ומשכילה,
שחקנית
תאטרון
ביידיש.
בגיל 4
התחלת את אוסף
חומרי הטבע –
אבנים, זרעים,
חרקים
ומכרסמים.
היית ילד יצירתי
מאוד וחולמני
משהו. העדת על
עצמך כלתמיד בינוני
למרות שידעת
עד סוף חייך
לצטט קטעים שלמים
משקספיר,
נוסחאות
במטמטיקה
ולקרוא ולהבין
לטינית.
במעבר
המשפחה
ליוהנסבורג
עבדת כשוליה
אצל מכונאי
רכב במוסך.
בגיל 17 הצטרפת
לתנועת
"השומר
הצעיר" ויצאת
להכשרה – אך לא
עלית כמו רב
מחבריך
שהגיעו
לקיבוץ שובל
או חצור.
יחד עם
יפה הקמתם בית
ונולדו
הילדים אילנה,
דוד, אורה
ורוני. תפחתם
משפחה לתפארת.
הילדים
קיבלו חינוך
יהודי וציוני
בבית ספר KING
DAVID ובתנועת
"
הבונם."
לפרנסתך עסקת
ביצור חלקים
חשמליים לרכב
אותם יצרת
בעצמך. העסק
התפתח, ויחד
עם אחיך היימי
– פתחתם מפעל
מצליח.
את
אהבתך לאיסוף
אבנים לא זנחת
בהצטרפותך לאגודת
הגמולוגיה
בדרום אפריקה.
אספת אוסף גדול
ונדיר של אלפי
אבנים
מקוטלגים
ורשומים בצורה
מקצועית מאוד
בזכות ובעזרת
אישתך הנאמנה יפה.
בשנת 1970
עלית ארצה
בעיקבות
אילנה שעלתה
עם גרעין לצרעה
והקימה כאן את
ביתה עם מייק.
במכם לא הבינו
את מהותה של
ארגזי האבנים
שהבאת איתך.
התישבתם
בירושים
בקירית היובל.
האוסף
הנדיר נרכש
ע"י הפקולטה
לגאולוגיה באוניברסיטה
העברית
בירושלים.
אליק,
אתה מונת
להיות האוצר
של האוסף של
עצמך.
מאז
אמרת – ותמיד
חזרת על כך-
שעם עלייתך
ארצה נולדת
מחדש. כשפרשת
מהאוניברסיטה
לקחת על עצמך
להורות בבי"ס
לאומנויות
ב"בצלאל" ולימדת
ליטוש אבנים
בחוג לצורפות.
בשנת 1985
עברתם לגור
בקיבוץ צרעה
והייתם בין
ההורים
הראשונים
בפרוייקט שכונת
ההורים. אלק –
אהבת מאוד את
החיים בקהילה
ויצרת קשרים חברתיים
ענפים עם רב
חברי המשק
וההורים.
ב-1994
נפטרה רעייתך
יפה ולמרות
העצב והכאב-
השתלבת בצורה
מאוד פעילה
במרכז יום
לקשיש בנוחם.
בגיל 85 למדת
לצייר ובנית
להנאתך אוסף
חדש של ציורים
בכל מיני
גוונים ונושאים.
אף
הסובבת עם ספר
ציורים של
פיקסו
והתפעלת באופן
אקטיבי
מהתמונות
באחרית ימך.
העריכו אותך
מאוד במרכז
יום והתמלאת
חוויות
וסיפורים.
לפני
שלוש שנים
שכלת את בנך
דוד שנפטר
לאחר מחלה קשה
אליה נחסף
במימי הקישון
בשרות הצבאי.
אלק,
אהבת את
משפחתך, את ילדיך,
חתניך , כלותיך
ונכדיך
וניניך – אותם
לימדת לשיר
ולדקלם .
כל ילד
זכה למנת see saw
על רגלך-
ונהנו ממשחק
במקל הקסמים
שלך.
אלק –
זכית לשבט של 11
נכדים ל-13
נינים ועד היד
נטוייה...
אלק,
הגעת לשיבה
טובה – מוקף
אהבה וטיפול
מסור. איש של
אבנים, איש
טבע, רגיש,
אמפטי, בעל
עקרונות, רחב
אופקים, סקרן
וחייכן.
כך
נזכור אותך
תמיד.
יהיה
זכרך ברוך.
רשם :
אריה איבלר